הורות מקבילה. כששיתוף פעולה רחב יותר אינו אפשרי.

הורות משותפת (Co-parenting) מניחה תקשורת שיתופית ופתוחה — שני הורים שמדברים, מסכימים, ומתאמים בזמן אמת. הורות מקבילה (Parallel parenting) מניחה שתקשורת ישירה ושוטפת מובילה לחיכוך, ולכן מצמצמת אותה לעובדות בלבד, מתועדות, על דרך מובנית. שני הסידורים לגיטימיים — הם פתרונות שונים למצבים שונים.

בדרך כלל זה מצב שבו ניסיון לתקשורת שוטפת לא מצליח: כל שיחה הופכת לוויכוח, סיכומים לא נשמרים, או שהילדים נושאים את החיכוך. אם יועץ הורי, גישור, או טיפול לא הצליחו לייצב את התקשורת — הורות מקבילה היא לעיתים הצעד הבא. ההחלטה הזו לרוב נעשית בתיאום עם איש מקצוע.

לא. מה שרע לילדים זה לחיות בקצב של ויכוח מתמשך בין הוריהם — לא העובדה ששתי הבתים שונים. הורות מקבילה מקטינה את החשיפה של הילדים לחיכוך בעצם זה שהיא מצמצמת את נקודות המגע בין ההורים. ילדים מסוגלים לחיות בשני בתים עם שני סטים של כללים, כל עוד אין ביניהם מלחמה.

הורות מקבילה לא דורשת הסכמה של שני הצדדים על הגדרה. היא דורשת התנהגות: תקשורת עובדתית, תיעוד מסודר, גבולות. אפשר להתחיל לבד — להחזיק את הצד שלכם בקצב הזה — ולקוות שההורה השני יסתגל. אם לא — שווה לשקול ליווי מקצועי.

Parli תומכת בקצב של תקשורת מינימלית ועובדתית, וזה מועיל בקונפליקט בינוני. אבל אם יש קונפליקט גבוה במיוחד שכולל הפרת צווים או התנהגות פוגענית — צריך כלי שמתועד פורמלית לערכאות, וזה לא מה ש-Parli עושה. אנחנו מתאימים לתיאום יומיומי בין הורים שיכולים לעבוד באותו מבנה — לא לאכיפה משפטית.

הם נבנו עם מרכז כובד משפטי — תיעוד שמתקבל בבית משפט, חתימות זמן רשמיות, ייצוא לתיק. זה מצוין למצבים בהליך משפטי פעיל. Parli נבנתה לקצב היומיום של רוב המשפחות שעוסקות בלוגיסטיקה, לא בתיק — בלי המבנה המשפטי, בלי משטר ההתראות, ובלי המחיר הגבוה. אם אתם בהליך פעיל וצריכים תיעוד פורמלי — שווה לבחון את הכלים האחרים.